מילון מושגים

מילון המושגים הבסיסי שכל פיליפיני בישראל כדאי שידע

חוק השבות, התש"י-1950

נחקק בשנת 1950. כשנתיים לאחר הקמת מדינת ישראל. החוק קובע שלכל יהודי ומשפחתו (אשה, ילדים, נכדים), יש זכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ישראלית. החוק תוקן בשנת 1970. בתיקון לחוק נקבע שהחוק יחול גם על מי שאביו או אחד מסביו או בן זוגו יהודי, ואפילו מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

חוק האזרחות, התשי"ב – 1952

נחקק כשנתיים לאחר חוק השבות. החוק קובע מי זכאי לקבל אזרחות של מדינת ישראל. למשל, יהודי שנולד בישראל או עולה אליה זכאי לאזרחות אוטומטית. אנשים שהיו תושבי הארץ בעת הקמת המדינה (נתינים של המנדט הבריטי שהיה בארץ ישראל לפני הקמת המדינה) וישבו בישראל לאחר תום מלחמת העצמאות, זכאים אף הם לאזרחות ישראלית. אדם המתאזרח לפי הוראות החוק והפסיקה זכאי אף לקבל אזרחות ישראלית אם עמד בנהלי רשות ההגירה והאוכלוסין.

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

נחקק כשנתיים לאחר חוק השבות. החוק קובע מי יכול להיכנס לישראל, ומי רשאי להישאר בישראל.

תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974

נחקקו מכוח חוק הכניסה לישראל וקובעות את סוגי האשרות והרישיונות לכניסה ושהייה בישראל. למשל – אשרת ב/1 קובעת את התנאים לתושב זר המבקש להיכנס לישראל כתייר ולעבוד בה. אשרת ב/2 קובעת את התנאים לביקור תיירותי בלבד (ללא עבודה בישראל בשכר ושלא-בשכר), וכיו"ב אשרות. במקביל, קובעות התקנות את רישיונות השהיה בישראל למטרות עליה בכוח לישראל (א/1), לימודים, (א/2), תפקיד דתי (א/3), קרוב (א/4), ישיבת ארעי (א/5).

רשות ההגירה והאוכלוסין

רשות במסגרת משרד הפנים. ברשות עובדים למעלה מ-2,000 עובדים, ובה 4 מחלקות: מינהל אוכלוסין, מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים, מינהל אכיפה וזרים ומינהל מעברי גבול.

• מינהל האוכלוסין: עוסק במרשם ודרכונים, אזרחות ומעמד, אשרות, איחוד משפחות, עלייה ושבות. במנהל 28 לשכות, שבע תת-לשכות ו-225 תחנות רישום של הרשות הפזורות ברחבי הארץ.
• מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים: עוסק בהסדרת העסקתם של העובדים הזרים. אחראי על רישיונות להעסקת עובדים זרים ואשרות לעובדים זרים בהתאם למדיניות ולמכסות ההעסקה הנקבעות על ידי הממשלה.
• מינהל אכיפה וזרים: אוכף את החוקים בנוגע לזרים ולתעסוקתם בישראל ועל מסתננים ופליטים.
• מינהל מעברי גבול: מפעיל את מעברי הגבול ומבצע ביקורת גבולות ב-23 מעברי הגבול הבין-לאומיים של ישראל.

נהלי רשות ההגירה והאוכלוסין

רשות ההגירה והאוכלוסין פועלת בהתאם שורת חוקים (חוק השבות, חוק האזרחות, חוק מרשם האוכלוסין, חוק הדרכונים, חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, חוק הכניסה לישראל, חוק השמות, חוק העובדים הזרים), ומבצעת אותם ואת החלטות הממשלה ופסיקת בתי המשפט בנהלים שיצרה בתחומים שונים (תעודות זהות, דרכונים ותיעוד, אשרות ומעמד בישראל, עובדים זרים, אזרחות ותושבות, מעברי הגבול וכיו"ב).

אזרחות ישראלית

האזרחות מוקנית בהתאם להראות חוק האזרחות ופסיקת בתי המשפט. בעל אזרחות ישראלית זכאי לבחור ולהיבחר לכנסת (בית המחוקקים בירושלים), לקבל דרכון ישראלי, לצאת ולהיכנס לישראל ללא מגבלות (אלא במקרים מיוחדים). בעל דרכון ישראלי חייב להציג אותו במעבר הגבול בצאתו וכניסתו לישראל, לשרת בצה"ל וכיו"ב.

תושבות ישראלית

מי שהוא אזרח ישראל או מחזיק ברישיון לישיבת קבע בישראל הוא בעל תושבות ישראלית ובלבד שמרכז חייו בישראל. חשוב לציין, שהגדרת התושבות יכולה להשתנות בהתאם לרשות הרלבנטית. כך, למשל, הגדרת תושבות ברשות ההגירה והאוכלוסין שונה מהגדרתה במוסד לביטוח לאומי. תושב ישראל היוצא לביקור בחו"ל לא מאבד את תושבותו, אבל אם יעבור להתגורר בחו"ל לתקופות ממושכות, הוא עלול לאבד את תושבותו על המשתמע מכך.

הסכם זוגיות/חיי שיתוף/משפחה

הסכם שנכרת בין בני זוג, והקובע את מערך הזכויות והחובות ביניהם. למשל, לגבי חלוקת רכוש, מזונות, טיפול בילדים, מגורים וכיו"ב. אין נוסח קבוע להסכם, ובני הזוג יכולים לכלול בו עניינים שונים כרצונם בהתאם לחוק בישראל.

ירושה לפי דין

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע, שבמותו של אדם יעבור עזבונו ליורשיו. בהעדר צוואה, יורשיו של אדם הם בן/בת הזוג, ילדים, נכדים, הורים ואחים של המנוח, בהתאם לחלוקה הקבועה בחוק.

צוואה

אדם הרוצה לחלק את רכושו בדרך אחרת מהחלוקה הקבועה בחוק, או לצדדים שלישיים כלשהם, יכול לעשות צוואה, ולהורות בה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. בצוואה ניתן לצוות את הרכוש לכל אדם ואפילו לחברה (פירמה – תאגיד).

צוואה הדדית

בני זוג שרוצים לצוות את רכושם זה לזו ולהיפך, ולהסתמך אחד על השני בחלוקת עזבונותיהם, יכולים לעשות צוואה הדדית. לא ניתן לבטל צוואה הדדית באופן חד-צידי.

עסקאות בירושה

לאחר מותו של אדם יכולים יורשיו לחלק ביניהם את הרכוש (העיזבון). חלוקת העיזבון חשוב שתתבצע בדרך הנכונה בהתאם להוראות החוקים בישראל על מנת למנוע בעיות קשות של עיקולים או תשלומי מס גבוהים.

רשם הירושה

רשם הירושה הוא יחידה באפוטרופוס הכללי, האחראי על בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואות ומינוי מנהל עיזבון. בישראל קיימים חמישה רשמי ירושה (תל אביב, ירושלים, נצרת, באר שבע, חיפה). במקרים בהם מתעוררות שאלות משפטיות, יועבר התיק הרלבנטי לטיפולו של בית המשפט למשפחה.

בית המשפט למשפחה

מדובר בבית משפט השלום המטפל ייחודית בענייני משפחה (משמורת ילדים, מזונות, הסדרי ראיה, הסדרי גירושין, גיל, ירושות וצוואות, סכסוכים משפחתיים שונים, אלימות במשפחה וכיו"ב). בתי המשפט למשפחה פועלים במקביל לפעולת בתי דין דתיים (בית הדין הרבני, השרעי) והם בעלי סמכויות נרחבות.

בית משפט השלום

הערכאה הנמוכה במערכת המשפט בישראל. בית המשפט דן בתביעות אזרחיות עד 2,500,000 ₪ תביעות של  חזקה במקרקעין, שימוש במקרקעין ופירוק שיתוף במקרקעין. בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר.

בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דן בתביעות אזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה, סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין וכיו"ב, בהליכים פליליים בעבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה ובערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום.

בית המשפט לעניינים מינהליים

תפקיד נוסף של בית המשפט המחוזי, הדן בעניינים שונים שבין האדם לרשות (משרדי ממשלה, רשויות מוניציליות וכיו"ב). בעבר תיקים אלה הופנו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בשנים האחרונות נעשו תיקונים לחוק בישראל, כך שחלק ניכר מהליכים האלה הועברו לבית המשפט לעניינים מינהליים. ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים מוגש לבית המשפט העליון.

בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל

ערעורים על החלטות של רשות ההגירה והאוכלוסין מובאים בפני בית הדין לעררים שהתחיל לפעות בחודש יוני 2014. מאז בית הדין דן באלפי תיקים בעניינים שונים (פליטים, איחוד משפחות, ידועים בציבור, אזרחות, תושבות וכו'). ערעור על החלטת בית הדין מוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים.

בית המשפט העליון

בית המשפט הגבוה ביותר במדינת ישראל. דן בערעורים על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, ועל עתירות נגד רשויות המדינה (בשבתו כבג"צ).

לשכת ההוצאה לפועל

לשכה ממשלתית האחראית על מימוש וביצוע פסקי דין של בתי המשפט השונים.

ידועה בציבור

קיצור של המושג היהודי "ידועה בציבור באשתו". הכוונה היא לבת זוגו של אדם, שלאור התנהלותם, הציבור חושב שהיא אשתו, למרות שהם אינן נשואים זה לזו באופן רשמי. כיום הכוונה היא לבני זוג (לרבות מאותו מין), הגרים יחדיו ומנהלים זוגיות ומשק בית משותף. לידוע/ה בציבור זכויות דומות לזכויות של בן/בת זוג נשוי, אך לעיתים לידועים בציבור זכויות פחותות משל בני זוג נשואים.

נישואים אזרחיים

מדינות שונות בעולם מאפשרות לבני זוג להינשא זה לזו בטקס אזרחי, ללא סממנים דתיים. מדינת ישראל מכירה מנישואים אזרחיים, אם הנישואים אכן בוצעו בהתאם לחוקי המדינה בה נערכו, ותעודת הנישואים מוצגת בפני רשויות המדינה.

נישואים דתיים

בישראל החוק מאפשר נישואים דתיים. למשל, נישואים של יהודים בישראל נערכים על ידי רב מהרבנות ובהתאם להלכה היהודית.

מיהו יהודי?

לפי ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שאמו יהודיה או שנתגייר, וקיבל על עצמו את עול מצוות היהדות. היותך בן הדת היהודית מאפשר לך זכויות רבות בישראל ובכללן אזרחות מיידית, בהתאם לחוק השבות שהוזכר לעיל

גיור

קיימים מספר סוגי גיור. בישראל מקובל רק הגיור של הזרם האורתודוכסי. גיור שנערך בחו"ל בקהילה יהודית מוכרת, יהיה מקובל גם בישראל בהתאם להוראות בתי המשפט.

הוועדה לעניינים הומניטריים

ועדה המייעצת לשר הפנים בסוגיות של בקשת מעמד בישראל למי שאינו מקיים את נהליי משרד הפנים הקריטריונים הרגילים לקבלת מעמד. הוועדה שוקלת את הנימוקים המיוחדים והאנושיים המובאים בפניה ומייעצת לשר הפנים האם להיענות לבקשת המעמד.